בזמן שמגפת הקורונה מכה בגדול מסביב לעולם, הממשלות תהיינה חייבות לתכנן צעדים חכמים בנושאים מדיניים חשובים כגון בריאות הציבור, גיבוש העם וחיזוקו בזמן משבר וכמובן התחום הכי חשוב ומשמעותי בכל העניין הזה – המשבר הכלכלי. רוב כלכלות העולם נמצאות כרגע במצב של מיתון קשה ואבטלה גבוהה, וזה רק הולך ומתפשט מיום ליום ונראה כי אין אור בקצה המנהרה ולא נראה סוף קרוב למגפה הזו.
לפני מספר חודשים, כאשר החלה המחלה להתפשט בקצב מסחרר ברחבי העולם , פוליטיקאים ומקבלי ההחלטות במדינות עמדו מן הצד והביטו במתרחש מול עיניהם ולא האמינו שיגיעו לרמות שהגענו אליהם היום. בתחילת המשבר, איש לא דמיין שהמשבר יהיה חמור ועמוק כפי שהוא היום. העלויות הכלכליות שמשקיעות מדינות העולם על מנת לשרוד ולתת לתושביו קצת תקווה הם בממדים גדולים מאוד וחסרי תקדים, תקציבי חירום שלא עולים על הדעת. הצמיחה הכלכלית הינה שלילית והמיתון רק עולה ואיש אינו יודע איך יראה היום שאחרי הוירוס.
כידוע המגפה התפרצה והתפשטה בסין, במחוז וואן. בסין הממשלה התעשתה מהר ולקחה את הפיקוד לידיים והחליטה להכניס את כל האזרחים לסגר ולבידוד של מספר חודשים, חודשים ללא אירועים חברתיים, ללא עבודה וללא כלכלה. ההצלה הגיעה לפני שבוע כאשר הודיעו על סיום ההסגר והבידוד במדינה והתירו לאזרחים לשוב לחיים נורמליים בהדרגה. כך גם כלכלת סין ניצלה וחזרה לסדרה ואף החלה לשגשג – כל מדינות העולם החלו לפנות לסין ולקנות מהם ציוד רפואי בכמויות אסטרונומיות, תנועה אווירית אין סופית לסין מכל העולם כדי לקבל אספקה וציוד למצבי חירום. נכון לעכשיו, כלכלת סין היא הכלכלה החזקה והאיתנה בעולם, לאחר ההתרסקות הטוטאלית של כלכלת ארה"ב.
לצערנו לא כל מדינות העולם נהגו בחוכמה והחלו לפעול במהירות כמו סין. מדינות אירופה, בריטניה, ספרד ואיטליה במיוחד, ומדינות ארה"ב "נחו על זרי דפנה", חיו בשאננות וייחסו למגיפה רצינות מעטה ולא נקטו צעדים מקדימים על מנת לבלום את התפשטות המגיפה הקטלנית בקרב האזרחים שלהן והווירוס החל "לחגוג", להתפשט ולהדביק אלפי אנשים ולגרום למותם של עוד אלפים.
ככל שהמחלה מתפשטת, יותר ויותר אזרחים נדבקים ונכנסים לבידוד, מקומות עבודה נסגרים, פחות תנועה של אנשים במרחבים הציבוריים וכמובן בסוף מגיע ההסגר והבידוד בכל הארץ. דבר זה משפיע כמובן על כלכלת המדינה והמשבר מתחיל להכות גם בהם. אפילו מדינות שפעלו במהירות יחסית עדיין בסיכון בכל פעם שהן דוחקות את כלכלתן חזרה לעבודה. אכן, ראינו תחייה מסוימת של הנגיף בסינגפור ובהונג קונג. במובן זה, רק ההיסטוריה תגלה אם התגובות המוקדמות והתוקפניות שלהם השתלמו.
מה שקרה בארבעת השבועות האחרונים לא היה חלק מחישוב הסיכון. תחזיות לא יעזרו כאן רבות. לדוגמה, התחזיות לגבי תביעות אבטלה ראשוניות בארה"ב. היו בסביבות 1.6 מיליון השבוע, אך הנתון הגיע ל -3.28 מיליון – נתון חסר תקדים היסטורית, גדול פי חמישה מהגידול השבועי הגדול ביותר במשבר הפיננסי העולמי. באופן לא ידוע באופן אמין במיוחד ברגעים הטובים ביותר, תחזיות נראות מפוקפקות במיוחד מכיוון שיש פשוט יותר מדי היבטים בלתי-מודעים:
* הווירוס הנוכחי הינו ווירוס חדש חדש יחסית ומומחים רבים בעולם עובדים קשה מאוד כדי ללמוד ולהכיר אותו מקרוב. הדברים משתנים כל הזמן ודבר אינו צפוי.
* כיצד להגן על החולים בסיכון וסיכויים להידבק ואף למות גבוהים בהרבה.
* ספקולציות תמידיות לגבי המספרים והכמויות של החולים והמתים. איש אינו בטוח אם אלה אכן המספרים המדויקים והנכונים.
* כל מנהיג מגיב ופועל אחרת, לפי החוקים והמדיניות שלו, בנוגע להתפשטות המחלה במדינה שאותה הוא מנהיג. דבר זה מקשה מאוד על ההשתלטות והבלימה של הנגיף ברמה העולמית לכן לא ניתן להגיע להסכמות עולמיות כלליות על מנת לצאת מהמחלה כמה שיותר מהר.
* גם התחום הכלכלי מגיב אחרת בכל מדינה, ואפילו תגובות שונות של סקטורים בתוך המדינה.
דבר יחיד שכן וודאי במשבר זה הוא שכל ניסיון לתחזיות עתידיות סופן להיכשל כי המצב שלנו הוא דינאמי ומשתנה בכל רגע נתון.
המיתון הכלכלי בכל העולם הולך ומעמיק ואין כרגע צפי לסוף כלשהו. מדובר במשבר הכלכלי הגדול ביותר שידע האנושות במאה השנים האחרונות, אם לא יותר. במשך שני רבעונים, הכלכלה בצמחיה שלילית. על מנת להמחיש את המשבר הכלכלי העולמי, נדגים שלוש מדינות שנקלעו למשבר כלכלי בשנת 2008 ונכנסו לסוג של "הלם" ובעזרת עבודה ומדיניות נכונה הצליחו להתאושש באמצעות שלושה מודלים:
1. מודל V – קנדה נמנעה ממשבר בנקאי חמור וקשה שאיים להשתיק את כלכלת המדינה. האשראי המשיך לזרום, וההיווצרות של ההון לא השתבשה בצורה משמעותית. הימנעות מקריסה עמוקה עזרה לסייע בשמירה על העבודה במקום ומניעה ניוון מיומנות. התמ"ג צנח אך טיפס בחזרה למסלולו לפני המשבר. זה אופייני לזעזוע "צורת V" קלאסי, בו התפוקה נעקרת אך בסופו של דבר הצמיחה חוזרת לדרכה הישנה.
2. מודל U – הצמיחה בארה"ב צנחה בצורה ניכרת ומעולם לא חזרה לדרך שלה לפני המשבר הגדול ב 2008. שימו לב שקצב הצמיחה התאושש (המדרונות זהים), אך הפער בין הנתיב הישן לחדש נותר גדול, מה שמייצג נזק חד פעמי לצד האספקה של המשק, ואיבד את התפוקה ללא הגבלת זמן. זה מונע על ידי משבר בנקאי עמוק ששיבש את תיווך האשראי. ככל שהמיתון נמשך, הוא גרם נזק רב יותר להיצע העבודה ולפרודוקטיביות. ארה"ב בשנת 2008 היא "צורת U" קלאסית – גרסה יקרה בהרבה מצורת ה- V של קנדה.
3. מודל L – יוון היא הדוגמא השלישית וכמובן הצורה הגרועה ביותר – לא זו בלבד שמדינה מעולם לא השיבה את מסלול התפוקה שלה לפני המשבר הכלכלי, אלא גם קצב הצמיחה שלה ירד. המרחק בין נתיב ישן לחדש מתרחב, כאשר התפוקה האבודה הולכת וגדלה. המשמעות היא שהמשבר הותיר נזק מבני מתמשך לצד האספקה של המשק. תשומות הון, תשומות עבודה ופריון נפגעות שוב ושוב. ניתן לראות ביוון דוגמה לצורת L, ללא ספק הצורה המזיקה ביותר.
כפי שניתן לראות בשלושת המודלים שהצגנו, רמות ה"פגיעה" הן שונות בכל מודל והמשבר מכה בעוצמות שונות בכל מדינה, בהתאם למדיניות הכלכלית הנהוגה בה. המודל הכי מתון הוא מודל U העשויה להגיע לירידה עמוקה מאוד אבל יש סיכוי לצמיחה.
יש היסטוריה ארוכה של משברים כלכליים שפקדו את העולם בכל אחד מהם המנהיגים ידעו, בעזרת המומחים, כיצד לצאת ממשברים אלה במהירות ויעילות. אך נדמה כי במשבר הקורונה, גם המנהיגים אבודים ואינם יודעים איך ומתי ייגמר המשבר ומה תהיינה השלכות בתום עידן הקורונה. משבר כמשבר הנוכחי לא נראה ולא מוכר למוחים בעולם והם לא ידועים כיצד לחזות את העתיד, גם במקרה והם כן חוזים – החיזיון נכשל והכל משתנה שוב.
הבה ניבחן יותר לעומק את משבר הכלכלי הנוכחי לפי מודל U:
* ההלם שתפס את העולם כתוצאה מנגיף הקורונה, הממדים והרס שהביא עימו וכנראה שעוד ימשיך להביא, יצר מתח ובעיות כלכליות גדולות ברחבי העולם. אם בעיות נזילות נמשכות ובעיות כלכליות ריאליות מביאות לירידות, עלולות להיווצר בעיות הון. בעוד שמבחינה מדיניות אנו עשויים לדעת מה הפתרונות, חילופי כספים והקפיטליזציה של בנקים מעוררים מחלוקת פוליטית. במקרה של משבר פיננסי, הקמת ההון תביא מכה אדירה ותוביל לשפל ממושך עם פגיעה גם בעבודה ובתפוקה.
* חודשים של התרחקות חברתית עלולים לשבש את היווצרות ההון ובסופו של דבר השתתפות עובדים וצמיחת פריון. שלא כמו משברים פיננסיים, הקפאה מורחבת בסדר גודל כזה שפוגעת בצד האספקה תהיה טריטוריה חדשה עבור קובעי המדיניות.
סיכוני הכלכלה הפיננסית והריאלית קשורים זה בזה בשני אופנים: ראשית, משבר הקורונה הממושך עלול להעלות את מספר פשיטות הרגל של המשק הריאלי, מה שמקשה על המערכת הפיננסית עוד יותר. בינתיים, משבר פיננסי ירעיב את כלכלת האשראי הריאלית.
חשוב לציין כי פרופיל הסיכון של המשבר הנוכחי מאיים במיוחד. אמנם יש ספר משחק מדיניות להתמודדות עם משברים פיננסיים, אך דבר כזה אינו קיים להקפאת כלכלה ריאלית רחבת היקף. אין תרופה מדף לבעיות נזילות של כלכלות ריאליות שלמות.
חשוב להודות בכך שאף אחד מתרחישי ההלם המפורטים לעיל לא יהיה בלתי נמנע, ליניארי או אחיד על פני גיאוגרפיות. למדינות יהיו חוויות שונות באופן משמעותי משתי סיבות: החוסן המבני של כלכלות לספוג זעזועים כאלה – קוראים לזה גורל – והיכולת של חוקרים רפואיים ומקבלי מדיניות להגיב בדרכים חדשות לאתגר חסר תקדים – קוראים לזה חדשנות. האם הם יכולים ליצור התערבויות במהירות חסרת תקדים, שישברו את הסחר הבלתי נוח והבלתי מושך בין חייהם שאבדו ויצרו סבל כלכלי עבור האזרחים?
מבחינה רפואית, ברור שחיסון יפחית את הצורך בהתרחקות חברתית ובכך ירפה את אחיזת החנק של המדיניות בכלכלה העולמית. אולם סביר להניח כי זה ידרוש מאיתנו הרבה זמן, סבלנות ואיפוק ולכן יתכן שהמיקוד צריך להיות בחדשנות מצטברת בגבולות הפתרונות הקיימים.
דוגמאות לחידוש כזה ניתן למצוא בכל הקשת הרפואית: בסופו של דבר, טיפולים קיימים עשויים להתגלות כיעילים במאבק במחלה. כעת נבדקים כמה עשרות טיפולים קיימים. בצד השני של הספקטרום, יהיה צורך בחדשנות ארגונית בכדי לשחרר את היכולת לעמוד בביקוש למשאבים, כמו גיוס אופטימלי של אנשי מקצוע בתחום הרפואה, שימוש חוזר בחלל לטיפול, ושינויים בבדיקת טיפול רפואי כדי לתעדף את הטיפולים בחולי קורונה על פני חולים אחרים..
מבחינה כלכלית, בארה"ב, פוליטיקאים העבירו חבילת סיוע חירום בסך 2 טריליון דולר כדי לרכך את המכה של משבר הנגיף. אולם גם חידוש מדיניות יצטרך להתרחש. לדוגמה, בנקים מרכזיים מפעילים מה שמכונה "חלונות הנחה" המספקים מימון לטווח קצר ללא הגבלה כדי להבטיח שבעיות נזילות לא ישברו את המערכת הבנקאית. מה שנדרש כעת, כיום, הוא "חלון הנחה של כלכלה ריאלית" שיכול גם לספק נזילות בלתי מוגבלת למשקי בית וחברות קטנות וגדולות.
נוף המדיניות המתהווה כולל רעיונות רבים ומשתלמים. בין אלה "הלוואות גשר" המציעות הלוואות בריבית אפס למשקי בית וחברות למשך המשבר ותקופת פירעון נדיבה; מורטוריום לתשלומי משכנתא ללווים למגורים ומסחר; או באמצעות רגולטורים בבנקים כדי להישען על בנקים כדי לספק מימון ולעבד תנאים בהלוואות קיימות. לחידוש מדיניות כזה יכול להיות השפעה משמעותית על ריכוך השפעת הנגיף על צד ההיצע של הכלכלה. עם זאת הוא זקוק גם לביצוע זריז ויעיל.
